חזרה לעבודה אחרי לידה: המדריך המלא לתכנון המעבר בלי לפגוע בהחלמה – טיפים פרקטיים ורגשיים

הרגע שבו שני עולמות נפגשים

יש רגע מאוד ספציפי בחופשת הלידה שמשנה את הטעם של הכל. הוא לא מגיע ביום הראשון ולא ביום האחרון. הוא מגיע איפשהו באמצע, בדרך כלל בשבועות האחרונים, כשפתאום את מבינה שספירה לאחור התחילה. חזרה לעבודה אחרי לידה הולכת לקרות, בין אם את מוכנה לזה ובין אם לא.

ואז מתחיל הסרט. שאלות מתרוצצות בראש כמו כדורי פינג-פונג: “איך אני אשאיר אותו עם מישהו זר?”, “האם אני אצליח לתפקד אחרי לילה של שלוש שעות שינה?”, “מה אם שכחתי איך עושים את העבודה שלי?”, “האם אני אמא גרועה אם אני בעצם קצת רוצה לחזור?” ולפעמים גם: “מה אם אני ממש לא רוצה לחזור ואין לי ברירה?”

חזרה לעבודה אחרי לידה היא אחד המעברים המורכבים ביותר שאישה חווה. הוא נוגע בו-זמנית בגוף (שלא תמיד סיים להחלים), בנפש (שעדיין מעבדת את הטלטלה ההורמונלית והרגשית), במערכת היחסים עם התינוק, עם בן הזוג, ועם המעסיק. הוא כולל היבטים חוקיים, כלכליים, לוגיסטיים ורגשיים – ובדרך כלל צריך לקבל החלטות בכל החזיתות הללו בו-זמנית, תוך כדי עייפות מתמשכת.

המאמר הזה נועד להיות המדריך שהיית רוצה שמישהו ייתן לך חודש לפני שחזרת לעבודה. הוא מכסה את הכל: מה החוק אומר, מה הזכויות שלך, איך מתכוננים פרקטית, איך מתמודדים רגשית, איך שומרים על ההנקה (אם רלוונטי), ואיך עוברים את השבועות הראשונים בשלום. קראי אותו לאט, אולי בשני חלקים. הוא ארוך, כי התהליך ארוך ומורכב, ומגיע לך מידע שלם ולא כותרות מקוצרות.

מה אומר החוק – הזכויות שלך כשמדובר על חזרה לעבודה אחרי לידה

חופשת הלידה בישראל – המספרים הבסיסיים

לפני שמתכננים את החזרה, חשוב להבין מה בדיוק מגיע לך. חוק עבודת נשים, תשי”ד-1954, מגדיר את מסגרת חופשת הלידה בישראל. עובדת שעבדה 12 חודשים לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, זכאית לחופשת לידה (הנקראת כיום “תקופת לידה והורות”) בת 26 שבועות – כחצי שנה. מתוך אלו, 15 שבועות הם בתשלום (דמי לידה מהביטוח הלאומי), ו-11 שבועות הם ללא תשלום.

עובדת שעבדה פחות מ-12 חודשים זכאית ל-15 שבועות של חופשת לידה בלבד.

חופשה ללא תשלום (חל”ת) – כשצריכים עוד זמן

אם 26 שבועות לא מספיקים, החוק מאפשר לעובדת להאריך את חופשת הלידה בתקופת חופשה ללא תשלום (חל”ת). אורך החל”ת המותר הוא רבע מתקופת העבודה אצל אותו מעסיק, אך לא יותר משנה מיום הלידה בסך הכל (כולל חופשת הלידה עצמה). למידע מפורט על כל האפשרויות, התנאים והמשמעויות הכלכליות של הארכת חופשת לידה, כדאי לבדוק את כל הזכויות שמגיעות לכן מבעוד מועד.

חשוב לדעת: בתקופת החל”ת, המעסיק פטור מתשלום שכר ומהפרשות סוציאליות. עם זאת, עובדת בחל”ת שלאחר חופשת לידה מוגנת מפיטורים במהלך כל תקופת החל”ת ו-60 יום לאחריה. כדי לצאת לחל”ת יש להודיע למעסיק 30 יום מראש לפחות.

שעת הורות (“שעת הנקה”) – הזכות שרבות לא מנצלות

אחת הזכויות החשובות ביותר לחזרה לעבודה אחרי לידה היא הזכות לשעת הנקה (הנקראת רשמית “שעת הורות”). על פי סעיף 7(ג)(3) לחוק עבודת נשים, עובדת המועסקת במשרה מלאה (או לפחות 174 שעות בחודש) זכאית להיעדר מהעבודה שעה אחת ביום, ללא ניכוי משכרה, למשך ארבעה חודשים מתום חופשת הלידה.

נקודה חשובה: הזכות הזו ניתנת לכל עובדת שילדה – בין אם היא מניקה ובין אם לא. השם “שעת הנקה” הוא מטעה, והוא בעצם שריד היסטורי. אפשר לנצל את השעה הזו בכל חלק של יום העבודה – להגיע שעה מאוחר יותר, לצאת שעה מוקדם יותר, או אפילו לצאת להפסקה ארוכה יותר באמצע היום. המעסיק יכול להתנגד רק משיקולים ענייניים מוכחים.

הגנה מפיטורים – המטריה החוקית

החוק בישראל מגן על יולדות מפני פיטורים. אסור לפטר עובדת במהלך חופשת הלידה ובמשך 60 יום מתום חופשת הלידה (או החל”ת שלאחריה). פיטורים בתקופה זו אפשריים רק באישור מיוחד של הממונה על חוק עבודת נשים במשרד העבודה, ורק אם הפיטורים אינם קשורים ללידה, להריון או להורות.

איסור פגיעה בתנאי העבודה

אחרי חזרה לעבודה אחרי לידה, אסור למעסיק לפגוע בהיקף המשרה או בתנאי השכר של העובדת, אלא אם חל שינוי מהותי במקום העבודה שאינו קשור להריון או ללידה. אם חזרת לעבודה וגילית שהמשרה שלך “התכווצה” או שהתפקיד שלך ניתן למישהו אחר, יש לך זכות לפנות ליועץ משפטי.

התכנון הפרקטי – ששה דברים שצריך לסגור לפני יום החזרה

מסגרת חינוכית / מטפלת – ההחלטה הגדולה ביותר

ההחלטה על מי ישמור על התינוק כשתחזרי לעבודה היא כנראה ההחלטה המורכבת ביותר בכל התהליך. האפשרויות העיקריות הן: מעון יום, משפחתון, מטפלת פרטית בבית, או עזרה של בני משפחה (סבתא, למשל).

מתי מתחילים לחפש? התשובה המפתיעה: כבר בהריון. מעונות יום ומשפחתונים איכותיים מתמלאים חודשים רבים מראש. אם את יודעת שתחזרי לעבודה אחרי חופשת הלידה, התחילי לסגור מסגרת לפחות שלושה חודשים לפני תאריך החזרה המתוכנן.

הכנסה הדרגתית – רוב המסגרות ממליצות על תקופת הכנסה של שבוע עד שבועיים. התחילי בשעה אחת, העלי לשעתיים, ואז לחצי יום, ורק לבסוף ליום מלא. זה דורש תכנון: ההכנסה צריכה להתחיל לפני יום החזרה בפועל לעבודה.

טיפ מעשי: עשי “יום ניסיון” שלם לפחות שבוע לפני שחוזרים לעבודה. השאירי את התינוק במסגרת ליום מלא, וצאי לכמה שעות לבד – גם אם לא לעבודה. זה ייתן לך (ולתינוק) מושג איך היום ייראה.

שיחה עם המעסיק – עדיף מוקדם יותר

חזרה לעבודה אחרי לידה דורשת תיאום עם מקום העבודה, ולא רק הודעה על תאריך. הנה מה שכדאי לשוחח עליו עם המנהל או משאבי אנוש:

היקף משרה – האם את חוזרת למשרה מלאה או שיש אפשרות למשרה חלקית בתקופת המעבר? חלק מהמעסיקים מוכנים לאפשר חזרה הדרגתית: שלושה ימים בשבוע בחודש הראשון, ארבעה ימים בחודש השני, וכך הלאה.

עבודה מהבית – אם התפקיד מאפשר, בקשי אפשרות למודל היברידי, לפחות בחודשים הראשונים. שני ימים מהבית בשבוע יכולים לעשות הבדל עצום בתחושת הלחץ ובמתח הלוגיסטי.

שעת ההורות – ודאי שהמעסיק מודע לזכותך לשעת הורות, והסכימו מראש באיזה חלק של היום תנצלי אותה.

חדר הנקה / שאיבה – אם את מתכננת להמשיך להניק, ודאי שיש לך מקום שקט ופרטי לשאוב חלב. על פי תיקון 6 לחוק שעת הנקה, מעסיקים עם יותר מ-100 עובדים מחויבים להקצות מקום ייעודי.

ארגון הבית – להוריד מהראש כל מה שאפשר

חזרה לעבודה אחרי לידה משמעה שלעיתים קרובות שני הורים עובדים, תינוק שדורש תשומת לב מלאה, ובית שצריך לתפקד. הנה כמה דברים שאפשר לסדר מראש:

ארוחות – בשלי והקפיאי ארוחות לפני חזרה לעבודה. שלוש עד ארבע מנות מוכנות במקפיא יכולות להציל שבוע שלם.

משלוחים קבועים – הרשמי למשלוח שבועי קבוע מהסופרמרקט. להגיע לסופר עם תינוק אחרי יום עבודה זה מתכון ללחץ.

עזרה בבית – אם אפשר מבחינה כלכלית, שקלו עוזרת בית אפילו אחת לשבועיים. זה לא מותרות, זו שפיות.

“תחנת יציאה” – הכיני ליד הדלת את כל מה שצריך לצאת מהבית בבוקר: תיק עבודה, תיק תינוק, אוכל, מפתחות. לשכוח משהו בבוקר הראשון זה כמעט מובטח, אז שווה למזער את הנזק.

מלתחת חזרה לעבודה – הבגדים שלך

זה אולי נשמע שולי, אבל בגדים שמתאימים ונוחים לגוף שאחרי לידה הם חלק מהביטחון העצמי. הגוף משתנה – ולפעמים הבגדים מהלפני ההריון עדיין לא מתאימים. אל תחכי ליום החזרה כדי לגלות שאין לך מה ללבוש. תכנני שני-שלושה אאוטפיטים נוחים מראש.

אם את מניקה, ודאי שהבגדים מאפשרים שאיבה נוחה – חולצות עם רוכסן או כפתורים, או חולצות הנקה ייעודיות.

תוכנית הנקה (למי שרלוונטי)

המשך הנקה אחרי חזרה לעבודה אחרי לידה הוא אפשרי לחלוטין, אבל דורש תכנון. הנה העקרונות:

התחילי לאגור חלב שבועיים-שלושה לפני החזרה – שאבי פעם אחת ביום (בוקר זה הזמן הטוב ביותר, כי כמות החלב גדולה יותר) והקפיאי. ככה תיצרי מלאי ביטחון.

הביאי משאבה לעבודה – משאבה חשמלית כפולה חוסכת זמן. שאבי פעמיים ביום אם את עובדת יום מלא.

אחסון חלב – חלב אם נשמר בטמפרטורת החדר עד 4 שעות, במקרר עד 4 ימים, ובמקפיא עד 6 חודשים.

אל תוותרי על שאיבה גם אם “מתפתה” – דילוג על שאיבות מוריד את ייצור החלב. אם את רוצה להמשיך להניק, השאיבה בעבודה היא קריטית.

גיבוי ליום המשבר

יום אחד התינוק יהיה חולה. יום אחד את תהיי חולה. יום אחד המטפלת תבטל. חזרה לעבודה אחרי לידה דורשת תוכנית B. חשבי מראש: מי הגיבוי שלך? סבתא? שכנה? חברה בחל”ת? צהרון חירום?

על פי החוק, עובדת זכאית ל8 ימי מחלת ילד בשנה (עד גיל 16 של הילד), בתנאי שבן הזוג הוא עובד שלא ניצל את הזכות. בנוסף, 6 ימים ראשונים הם ללא תשלום, ומהיום השביעי בתשלום מלא (בהתאם לחוק דמי מחלה).

הצד הרגשי – מה שאף טבלה לא מכסה

האשמה: האורחת הבלתי קרואה

אם יש רגש אחד שמלווה כמעט כל אישה בחזרה לעבודה אחרי לידה, זו אשמה. אשמה על שעוזבים את התינוק. אשמה על שלפעמים שמחים לעזוב את התינוק. אשמה על שלא מספיקים מספיק בעבודה. אשמה על שלא מספיקים מספיק בבית. אשמה על שהאשמה הזו בכלל קיימת.

הנה האמת: אשמה היא לא עובדה – היא רגש. והיא לא מעידה על איכותך כאם. אמהות שעובדות אינן אמהות פחות טובות. מחקרים רבים מראים שילדים של אמהות עובדות מפתחים עצמאות, גמישות חברתית, ומודלים חיוביים לחלוקת תפקידים.

הפרידה הראשונה – איך שורדים אותה

היום הראשון שמשאירים את התינוק ונוסעים לעבודה הוא אחד הימים הקשים ביותר. הנה כמה דברים שיכולים לעזור:

פרידה קצרה ובטוחה – אל תמשכי את הפרידה. נשיקה, חיבוק, “אמא תחזור אחרי הצהריים”, ויוצאים. ככל שהפרידה ארוכה יותר, כך התינוק (ואת) מתקשים יותר.

בקשי תמונה – בקשי מהמטפלת לשלוח תמונה או סרטון באמצע היום. זה מרגיע.

תני לעצמך לבכות – אם את בוכה באוטו בדרך לעבודה, זה נורמלי לחלוטין. גם ביום השני. גם בשלישי. ברוב המקרים, עד סוף השבוע הראשון זה כבר הרבה יותר קל.

זכרי: התינוק בסדר – תינוקות מסתגלים. בדרך כלל הרבה יותר מהר ממה שאנחנו חושבים. מי שבוכה יותר זו בדרך כלל האמא, לא התינוק.

תסמונת המתחזה – גרסת ההורים

הרבה נשים חוזרות לעבודה אחרי לידה עם תחושה שהן “שוכחות הכל”, “כבר לא חדות כמו פעם”, או “לא יודעות לעשות שום דבר”. זו תחושה נורמלית שנובעת מכמה גורמים: חסך שינה ממושך, טלטלה הורמונלית, ושהייה של חודשים מחוץ לסביבה המקצועית.

האמת היא שהמוח שלך לא “התקלקל”. הוא פשוט עסוק בדבר הכי מורכב שהוא אי פעם עשה – ללמוד להיות אמא. תני לעצמך שבועיים-שלושה לחזור לקצב. את תופתעי כמה מהר הגוף והמוח נכנסים חזרה למסלול.

הקשר עם התינוק – הוא לא נפגע

אחד הפחדים הגדולים ביותר הוא ש”התינוק ישכח אותי” או ש”הקשר ייפגע”. מחקרים עקביים מראים שהקשר בין אם לתינוק לא נפגע מכך שהאם עובדת. מה שמשפיע על איכות הקשר הוא לא כמות הזמן, אלא איכות הזמן. שעה של מגע, משחק וקשב מלא אחרי יום עבודה שווה יותר מחמש שעות שבהן את נמצאת פיזית אבל מרגישה תשושה ומותשת.

הזוגיות – השותף הנשכח

חזרה לעבודה אחרי לידה מטלטלת גם את הזוגיות. פתאום שני ההורים עובדים, שניהם עייפים, שניהם מרגישים שהם לא מספיקים, ואין רגע לדבר. הנה כמה דברים שעוזרים:

חלקו משימות באופן מפורש – לא “נעזור אחד לשני”, אלא רשימה ברורה: מי אחראי על להביא מהגן, מי מכין ארוחת ערב, מי קם בלילה. כשזה ברור, יש פחות תסכול.

“דייט” של 20 דקות – אתם לא צריכים לצאת למסעדה. 20 דקות של שיחה אחרי שהתינוק ישן, בלי טלפונים, עם כוס תה, עושים פלאים.

דברו על הרגשות, לא רק על הלוגיסטיקה – “אני מרגישה אשמה”, “אני עייף”, “אני מתגעגע אלייך” – משפטים כאלה חשובים יותר מ”אתה זוכר לקנות חיתולים?”

השבועות הראשונים בפועל – מדריך הישרדות

השבוע הראשון: הכי קשה, הכי חשוב

השבוע הראשון של חזרה לעבודה אחרי לידה הוא אינטנסיבי. הכל מרגיש חדש, כאילו זה יום ראשון בעבודה בכלל. הנה מה לצפות ואיך לעבור את זה:

הבוקר הראשון יהיה כאוטי – לא משנה כמה תתכנני. משהו ישתבש: התינוק יזרוק חלב על הבגד שהכנת, תשכחי את המפתחות, תגיעי באיחור. זה בסדר. יום אחד תסתכלי אחורה ותצחקי.

הורידי ציפיות מעצמך – המטרה של השבוע הראשון היא לא “להצטיין”. המטרה היא “לשרוד”. להגיע, לעשות את המינימום, ולחזור הביתה. שאר ההישגים יבואו אחר כך.

קבלי את העזרה – אם עמיתה מציעה לעזור, קבלי. אם המנהל שואל אם צריכה משהו, אמרי שכן. זה לא חולשה – זה חוכמה.

החודש הראשון: הקמת שגרה

בסביבות השבוע השני-שלישי, את מתחילה למצוא קצב. עדיין לא “רגיל”, אבל כבר יש מבנה. הנה מה שעוזר:

שגרת בוקר קבועה – שעת השכמה קבועה, סדר קבוע של הכנות, ויציאה קבועה. בתקופה הזו, ההרגל הוא החבר הכי טוב שלך.

“שלוש הצלחות” ביום – במקום לנסות לעשות 20 דברים, הגדירי שלוש משימות שחייבות להתבצע היום: אחת בעבודה, אחת בבית, אחת עבורך. אם עשית שלוש – הצלחת.

תקשורת שוטפת עם המטפלת/מעון – בלי לחנוק, אבל עם קשר. שלחי הודעה בבוקר, בקשי עדכון בצהריים. זה יורד ככל שהביטחון עולה.

שלושת החודשים הראשונים: האיזון מתחיל להתגבש

לרוב, עד החודש השלישי של חזרה לעבודה אחרי לידה, את כבר מרגישה שיש שגרה. לא מושלמת, אבל עובדת. הילדים מתרגלים, את מתרגלת, העבודה חוזרת להרגיש כמו “העבודה” ולא כמו מקום זר.

זה גם הזמן שבו העייפות כרונית אצל אימהות יכולה להגיע לשיא – דווקא כשחושבים ש”כבר אמורים להסתדר”. העייפות המצטברת של חודשים של שינה מקוטעת בשילוב עבודה מלאה היא אמיתית ומשמעותית. אם את מרגישה שהעייפות חורגת מ”עייפות רגילה” ומשפיעה על תפקוד, מצב רוח, או בריאות – דברי עם הרופאה.

כסף, כסף, כסף – ההיבט הכלכלי

דמי לידה – מה קורה כשהם נגמרים

דמי לידה מהביטוח הלאומי נמשכים 15 שבועות (כ-105 ימים). הם מחושבים לפי השכר שלך בשלושת החודשים שלפני תחילת חופשת הלידה, ועד לתקרה של 1,752.33 ש”ח ליום (נכון לינואר 2026). כשדמי הלידה נגמרים, אם את ממשיכה בחל”ת – אין תשלום. כלומר, מי שלוקחת את כל 26 השבועות, 11 מהם בלי שכר.

חישוב עלות המסגרת

עלות מסגרת חינוכית לתינוק בישראל נעה בדרך כלל בין 2,500 ל-5,000 ש”ח לחודש, תלוי באזור ובסוג המסגרת. חשוב לכלול בחישוב גם: נסיעות, ארוחות שצריך להכין, ביגוד לעבודה, ולפעמים גם “עלות” רגשית שקשה לשים עליה מחיר.

מענק עבודה (מס הכנסה שלילי)

עובדות ועובדים עם הכנסה נמוכה-בינונית עשויים להיות זכאים למענק עבודה מרשות המסים. שווה לבדוק, במיוחד אם חזרת לעבודה חלקית.

מצבים מיוחדים

חזרה לעבודה אחרי קיסרי

אם עברת ניתוח קיסרי, חשוב לוודא שהגוף שלך אכן החלים מספיק לפני שחוזרים לשגרת עבודה מלאה. העבודה עצמה אולי אינה פיזית, אבל ישיבה ממושכת, נסיעות, ולחץ – כולם משפיעים. אם חזרת לעבודה לפני תום ששת השבועות המומלצים להחלמה, שימי לב לאותות מגופך. תהליך ההחלמה מלידה, בין אם רגילה או קיסרית, דורש סבלנות וקשב לגוף – גם אם ה”לוח זמנים” לוחץ.

חזרה לעבודה אחרי דיכאון לאחר לידה

אם אובחנת עם דיכאון אחרי לידה, חזרה לעבודה היא שיקול מורכב. מצד אחד, לחלק מהנשים העבודה דווקא עוזרת – היא נותנת מבנה, אינטראקציה חברתית, ותחושת מסוגלות. מצד שני, עבודה בלחץ עלולה להחמיר תסמינים. שוחחי עם הפסיכיאטר/ית או הפסיכולוג/ית שלך, ושקלי חזרה הדרגתית.

עצמאיות / פרילאנסריות

אם את עצמאית, חזרה לעבודה אחרי לידה נראית אחרת לגמרי. אין מנהל שמחכה, אבל גם אין שעת הורות ואין הגנה מפיטורים. המועצה המייעצת של ועדת העבודה והרווחה דנה לאחרונה באפשרות לאפשר לעצמאיות לעבוד עד 80 שעות בחודש במהלך חופשת הלידה – שינוי שיכול להקל על עצמאיות שחוששות לאבד לקוחות.

מה שאנשים מסביבך יכולים לעשות

חזרה לעבודה אחרי לידה היא לא תהליך שהיולדת צריכה לעבור לבד. אם את חברה, אחות, אמא, או עמיתה לעבודה של מישהי שחוזרת מחופשת לידה, הנה כמה דברים שיכולים לעשות הבדל:

בשבוע הראשון – שלחי הודעה אחרי היום הראשון בעבודה. לא “איך היה?” אלא “חושבת עלייך. את מדהימה.” לפעמים חברה שנזכרת לשלוח מתנה ליולדת בתקופת הלידה גורמת ליולדת להרגיש עטופה – אבל הבדיקה החברית הזו בשבוע הראשון בחזרה לעבודה שווה לא פחות.

אם את עמיתה – הציעי לכסות ישיבה, לעזור בפרויקט, או פשוט להזמין אותה לקפה בהפסקה.

אם את בן/בת הזוג – קחי אחריות גם בלי שיבקשו. תתעוררו בלילה, הכינו ארוחות, דאגו למסגרת. אל תחכו שיבקשו – תראו שאתם שם.

שאלות נפוצות

שאלה: מתי הכי טוב לחזור לעבודה אחרי לידה?
תשובה: אין תשובה אחת. מבחינה רפואית, רוב הרופאים ממליצים לא לחזור לפני בדיקת ששת השבועות. מבחינה רגשית וחוקית, רוב הנשים בישראל חוזרות בתום 15-26 שבועות. יש נשים שמרגישות מוכנות מוקדם יותר, ויש שהיו רוצות עוד זמן. הכי חשוב הוא שההחלטה תהיה שלך, מתוך בחירה ולא מתוך לחץ.

שאלה: האם אפשר לקצר את חופשת הלידה?
תשובה: כן, אבל לא מתחת ל-15 שבועות (אלא אם כן בן הזוג לוקח את יתרת החופשה). תינוק שנולד חייב להיות עם אחד ההורים לפחות 15 שבועות.

שאלה: מה אם אני לא רוצה לחזור בכלל?
תשובה: זו אפשרות לגיטימית. את יכולה להגיש התפטרות בתום חופשת הלידה ולהיות זכאית לפיצויי פיטורים מלאים, בתנאי שההתפטרות נעשתה לצורך טיפול בילד ולא חלפו יותר מ-9 חודשים מהלידה (על פי סעיף 7(א) לחוק פיצויי פיטורים).

שאלה: בן הזוג יכול לקחת חלק מחופשת הלידה?
תשובה: כן. בן הזוג רשאי לחלוק את חופשת הלידה, החל מהשבוע השביעי אחרי הלידה, בתנאי שהאם הסכימה ושניהם עובדים.

שאלה: מה קורה אם התינוק חולה ואני לא יכולה לבוא לעבודה?
תשובה: עובד/ת זכאי/ת ל-8 ימי מחלת ילד בשנה. הורה יחיד/ני זכאי ל-16 ימים. כמו כן, הורה לילד עם מחלה ממארת או שדורש טיפול מיוחד עשוי להיות זכאי לימים נוספים.

שאלה: האם המעסיק יכול לסרב לבקשה שלי לעבוד מהבית?
תשובה: כן, אלא אם זה מעוגן בהסכם עבודה או בהסכם קיבוצי. אין בחוק הישראלי זכות כללית לעבודה מהבית לאחר לידה, אבל מעסיקים רבים מגלים גמישות, במיוחד אם ניתן להראות שהתפוקה לא נפגעת.

צ’קליסט – ספירה לאחור לחזרה לעבודה

חודשיים לפני החזרה:

שבועיים לפני החזרה:

יום לפני החזרה:

סיכום: מה שאף אחד לא אומר לך (ואנחנו נגיד)

חזרה לעבודה אחרי לידה היא לא רגע – היא תהליך. תהליך שמתחיל שבועות לפני שבאמת נכנסים למשרד, ונמשך חודשים אחרי. הוא כולל ימים טובים שבהם את מרגישה כמו סופר-וומן שמנהלת הכל, וימים שבהם את בוכה בשירותים של העבודה כי שלחו לך תמונה של התינוק. שני הימים האלה הם לגיטימיים.

מה שחשוב לזכור: את לא צריכה להיות מושלמת. לא בעבודה, לא בבית, לא כאמא. את צריכה להיות מספיק. ו”מספיק” זה הרבה, הרבה יותר ממה שנדמה לך.

הזכויות החוקיות שלך קיימות כדי לתמוך בך. השתמשי בהן. שעת הורות, הגנה מפיטורים, חל”ת – כל אלה לא מגיעים לך “כטובה”. הם זכויות.

המשפחה, החברים והעמיתים שמסביבך – רובם רוצים לעזור, אבל לא תמיד יודעים איך. תני להם כיוון.

והכי חשוב: תני לעצמך זמן. לא “שבוע אחד”. זמן אמיתי. שלושה חודשים. עד שהשגרה החדשה תיכנס, עד שהגוף יסתגל, עד שהלב יפסיק לדפוק כל בוקר ברגע הפרידה.

את עושה משהו מדהים: את מגדלת אדם חדש ובו-זמנית חיה את החיים שלך. זה לא פשוט. אבל את יכולה.

הבהרה חשובה! 

מאמר זה נועד לספק מידע כללי, רקע ותמיכה רגשית ופרקטית בנושא חזרה לעבודה אחרי לידה, ואינו מהווה בשום אופן ייעוץ משפטי, רפואי, פיננסי או תעסוקתי ספציפי.

• מידע כללי בלבד: התוכן נכתב למטרות אינפורמטיביות וחינוכיות ואינו מחליף התייעצות אישית מגורם מוסמך. 
• היבטים חוקיים: הזכויות והחובות המפורטות כאן מתבססות על החקיקה הרלוונטית למועד כתיבת המאמר, ועלולות להשתנות (כולל חוקי הביטוח הלאומי, חוק עבודת נשים ודיני עבודה כלליים).
  • הורים ושותפים: ההמלצות והמידע החוקי רלוונטיים לכל הורה, כולל אבות ובני/בנות זוג, הזכאים לזכויות הוריות על פי חוק. 
• מקורות מוסמכים: לבירור מדויק ומחייב של זכויות אישיות (כגון דמי לידה, חל”ת, שעת הורות ופיטורים), יש לפנות תמיד לגורמים הרשמיים: אתר ממשלתי מוסמך (כגון הביטוח הלאומי או משרד העבודה), יועץ משפטי המתמחה בדיני עבודה, או רואה חשבון. 
• היבטים בריאותיים ורגשיים: כל המידע הנוגע להחלמה (לאחר לידה רגילה או קיסרית) או לבריאות הנפש (כגון דיכאון אחרי לידה), אינו מהווה תחליף לאבחון או טיפול רפואי על ידי רופא/ת נשים, רופא/ת משפחה או איש מקצוע בתחום בריאות הנפש.